בואו נבחן משהו פשוט, גינה ועציצים.

לפני כמה שנים העמדתי במרפסת שלי כמה אדניות ובהן נשתלו צמחים יפייפים.

תחילה העסקתי גנן, והוא שכנע אותי להתקין מערכת השקיה אוטומטית.

הקריירה, העבודה והחיים נמשכו והמערכת השקתה את האדנית באופן אוטומטי, מעניקה לי שקט.

הגיעה תקופת הקורונה , סגר, אנשי מקצוע לא מגיעים בלות, ובדרך גם התקלקלה מערכת ההשקיה.

מצאתי את עצמי משקה מדי בוקר את אדניות המרפסת בעצמי עם צינור.

כן, ככה , פרימיטיבי כזה.

פרימיטיבי אבל מענג.

הכמה דקות ביום האלו, כשיוצאים למרפסת ומתחברים עם הצמחים, רואים את הצמיחה הירוק והפריחה,

שמחים עם כל ניצן שפורח, עצובים על זה שנבל.

שואפים אויר לריאות ושומעים את רחש המים.

שמחים על הצבע שמחייך מכל פינה.

אלו כמה דקות יקרות של בריאות נפש.

וכך גם דקות הבישול.

וכך גם הצעידה למכולת ללא הרכב.

ועוד המון דברים קטנים שפשוט כבר שכחנו לעשות.

בריאות נפשית זו גם בחירה.

בחירה לחוות.

בחירה לעצור.

בחירה באיש מקצוע כשצריך.

בחירה לטפל ולא להתעלם.