תפריט
ד״ר טל ברגמן
לידת ילד בתור אם יחידנית היא חוויה מורכבת ומאתגרת מבחינות רבות. האירוע עצמו הוא בוודאי שמח ומשמח, אבל הוא לא פשוט, מהרבה בחינות.
נשים שבוחרות להקים משפחה באופן עצמאי, לעיתים קרובות עוברות תהליך רגשי מעמיק ומלא במתח נפשי, שמלווה לא אחת בחרדות וקשיים רגשיים שיכולים להימשך גם לאחר הלידה. האתגרים הם רבים וכוללים את ההתמודדות עם תחושת הבדידות, חשש מהעתיד, דאגה לפרנסה וההשלכות הפסיכולוגיות של ההורות ללא בן זוג או בת זוג.
חרדות סביב הלידה עצמה אינן נדירות, אך כאשר מדובר באם יחידנית, החרדות עשויים להחמיר. לעיתים, נשים חוות תחושת בדידות ומבוכה כלפי הסביבה, שעוסקת לא מעט בשאלות על האב או מנסה להבין את המניעים לבחירה בהורות יחידנית. תחושות של פחד מבלתי נודע, חוסר ביטחון באם עצמה וביכולת שלה להתמודד עם האתגרים החדשים והלא צפויים שעשויים להתעורר בלידה, הן חוויות שכיחות. לעיתים קרובות יש תחושת חוסר שליטה, במיוחד כשמדובר בלידה שלא נערכת במצב זוגי או במערכת תמיכה חזקה.
חרדות אלו עשויות לכלול גם חשש מהתמודדות עם הצרכים הפיזיים והרגשיים של הילד, מהידיעה שאין בן זוג או פרטנר שיכול לחלוק את העומס הפיזי והרגשי הכרוך בהורות. הכאב מהכפלת האחריות – פיזית ורגשית – יכול להוביל לחשש מכישלון, ולהגביר את תחושת המועקה והבדידות.
לאחר הלידה, החרדות שיכולים להתעורר קשורים לא רק בהורות אלא גם בקשיים יומיומיים שכוללים את ההתמודדות עם אימהות ללא תמיכה רגשית ישירה. תחושת הבדידות והתחושות של היעדר פרטנר כמי שיכול לחלוק את העומס הפיזי, הנפשי והרגשי – הופכים להיות אתגרים מרכזיים. נוסף לכך, קיימת דאגה רבה לגבי איך תוכל האישה לעמוד בציפיות החברתיות והאישיות שלה – הן כלפי עצמה והן כלפי הילד.
העומס הנפשי יכול להחמיר גם אם יש תמיכה משפחתית או חברית, אך פעמים רבות האישה חשה שהיא לא יכולה להימנע מהצורך להיות "הכול" עבור הילד – גם אם יש לה עזרה מבחוץ. חוויות אלו עשויות להוביל לתחושת חוסר מסוגלות, חוסר ביטחון עצמי ואף דיכאון אחרי לידה; דיכאון כזה עלול להופיע בטווח זמן רחב – מאחרי הלידה ממש, ועד חודשים אחריה.
בכדי להתמודד עם החרדות והקשיים השונים, חשוב למצוא מערכות תמיכה. בעוד שתמיכה של בן זוג אינה נוכחת, יש צורך לחפש מקורות תמיכה אחרים, כמו משפחה, חברים, קבוצות תמיכה לאימהות יחידניות, או תמיכה מקצועית כגון טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי. קבוצות תמיכה או פלטפורמות שבהן נשים במצב דומה משתפות, יכולות לעזור במידה רבה להפחית את תחושת הבדידות, לאפשר מקום לשתף תחושות ולקבל תמיכה רגשית.
באופן כללי, עבודה על שינוי תפיסות פנימיות אודות מסוגלות האישה ויכולת ההתמודדות שלה, יכולה לעזור לה להתמודד עם החרדות ולפיתוח תחושת מסוגלות ואמון עצמי. כל אחד מהקשיים נתפס אחרת אצל כל אישה, וההתמודדות עם חרדות וקשיים צריכה להיות מותאמת אישית.
חשוב להדגיש כי נשים שעוברות חוויות של חרדות לאחר לידת ילד כאם יחידנית יכולות להיעזר בטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי. גישות טיפוליות כמו CBT (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי), טיפול דינמי או טיפול תרופתי עשויות לעזור בשיפור ההתמודדות עם חרדות ודיכאון, ולסייע למטופלת בהפחתת תחושות של בדידות, פוביה חברתית או פחד מהכישלון ההורי.
לעיתים יכול טיפול תרופתי קל להקל על תחושות של חרדה או דיכאון ולהפחית את העומס הרגשי במצבים קשים במיוחד. על הטיפול הפסיכולוגי לעודד את המטופלת למצוא דרכים לשדרג את כוחות ההתמודדות שלה, תוך שימור של תחושת הביטחון הפנימי וההבנה שהיא מסוגלת להתמודד עם האתגרים שמציבה בפניה ההורות.
התמודדות עם חרדות וקשיים בלידת ילד בתור אם יחידנית מצריכה תמיכה רגשית, הכרה במורכבות ובקשיים הייחודיים של החוויה, לצד יצירת כלים התמודדות אישיים שיכולים להקל על תחושות החרדה והבדידות. יש לזכור שהאתגרים עלולים להימשך, אך עם הזמן מוצאות נשים רבות את דרכן להתמודד בצורה עצמאית עם האתגרים ובסופו של דבר אף נוצרות חוויות חזקות ומחזקות של אימהות שמביאות איתן תחושות סיפוק והגשמה אישית.
חשוב לא להתעלם מהקשיים, להכיר בהם ולקבל את ההבנה שיש מקום לבקש עזרה, בין אם זה תמיכה חברתית או טיפול מקצועי. כל דרך שתבחר אישה לעבור תהליך זה, היא דרך לגיטימית ונכונה, תוך שמירה על היכולת לבחור ולהיות האם שהיא רוצה להיות.
